קורונה וילדים

איך עושים את זה??טוב, אז נראה שזה הולך להיות ארוך ולכן אכין לכם סדרת טיפים לשבועות הקרובים: מה עושים עם הילדים? איך עושים את זה, אבל הכי חשוב איך נהנים לאורך הדרך הלא פשוטה בכלל הזו, כי למה שנהנה לבד? מבטיחה לתת את כל מה שיש לי! כל זאת ועוד בעמוד שלי למה שאהנה לבד להמחשה, מוזמנים לחלק מהסטוריז שלי באינסטוש.

“If the end of the world is here, let's have some fun“ — Shirly Garfunkel

דמניינו לכם עולם בו אפשר ללמוד על גלגיליות ולאכול אנטיפסטי

נתחיל בטיפים הכי חשובים:

1. ה-attitude שלכם!! ה- attitude שלכם חייב להשתנות. נכון שזה ממש מגניב לקטר, לכעוס, אני הכי מבינה. יש בי צד כזה לגמרי. זה טבעי, זה לא פשוט, זה מצריך הרבה יכולות להיות מסוגלים ליהנות בתקופה הזו. אבל, וזה אבל גדול, ה - attitude שלכם חייב להיות טוב. זו תקופה שתיזכר לדורי דורות, יש פה היסטוריה רצינית. אתם ממש מעצבים חלק נכבד מהאישיות והזכרונות של הילדים, שלכם כמשפחה. תשנו את הגישה לגישה מכילה, גישה נוכחת, גישה שמסתכלת על המצב ואומרת: סבבה, בואו נעשה את הכי טוב שלנו, אבל באמת הכי טוב. ברור שזה לא קל, בלשון המעטה, אבל מבטיחה לכם שאם תצליחו פעם אחת להתעלות, תרגישו מדהים וזה יתן לכם כח לעוד פעם אחת ועוד פעם אחת וכל יום תסתכלו על עצמיכם בסוף היום ותשאלו: הייתי יותר טובה מאתמול? מספיק שממש בקצת וכבר עשיתם משהו טוב. זה כמו הקורונה, אם החום ירד, אתם בדרך להחלמה!

2. תהיו אופטימיים! אם אתם בחל"ת או עומדים להיות מפוטרים בקרוב - תגידו איזה כיף שאני לא צריך לג'נגל עבודה בתוך כל הטירוף הזה עם הילדים? איפה הייתי דוחף את זה???אם אתם עובדים - תגידו איזה כיף שיש לי פרנסה. איזו זכות שאני לא צריך לחפש עבודה בתוך כל הטירוף הזה. מי בכלל מחפש עובדים בתקופה הזו? חצי מיליון נרשמו בלשכת התעסוקה! איזו תחרות מטורפת תהיה לי, מזל שאני לא שם.אם את יולדת עכשיו, תגידי לעצמך איזה כיף שבעלי יהיה איתי בחודש הכי קשה בבית! בין אתם כאלו ובין אם כאלו, חובה שנהיה אופטימיים ונגיד שמזל שאנחנו בריאים ושלמים, שכל המשפחה הקרובה איתנו צמוד. לא מובן מאליו. תחשבו על כל הילדים במשפחות קשות היום, על ילדים במשפחות עם אלימות בבית, על משפחות עם הורים שלא מפקחים על הילדים שיתקדמו בלימודים ותגידו לעצמיכם כמה ברי מזל אתם.

3. חדשות! אל אל אל תראו חדשות. זה משפיע על מצב הרוח ובואו, אין שום דבר חדש. להלן התמצית: בגדול - תשארו בבית. אל תזמינו אף אחד. ממש בא לכם להיות מעודכנים? תיכנסו בשמונה בערב או תתעכדנו מהשירותים ב YNET. אין על זמן פרטי בשירותים. רק שלא תצא הנחיה על ניידים מהשירותים, כי אז גם אני מפסיקה להיות אופטימית!!

4. ציפיות: כמו בכל דבר, ציפיות זה שם המפתח לחיים טובים יותר. תעשו תיאום ציפיות עם הילדים: - זו לא קייטנה - זה לא חופש - יש חובות ויש זכויות וכל מה שתחשבו שמתאים לכם כדי לעבור את התקופה הזו בצורה הכי שפויה, תשקפו להם. ילדים צריכים לדעת מה קורה סביבם, זה מוריד התנגדויות.

5. סדר יום: תזרקו לפח את כל הלו"זים. זה לא עובד. מה שכן עובד זה השלד של הלו"ז. למה אני מתכוונת? במהלך היום צריכים להתקיים כמה דברים: - עבודות בית: פינוי מדיח, ניקוי שולחן, עריכת שולחן, זריקת זבל, סידור וניקיון החדר - ספורט - שיעורי בית - קריאה - זמן איכות עם אחים: זמן שלא כולל מסך. מצידי שיעמדו על הראש יחד, העיקר שיעסיקו את עצמם. - משהו שקשור בהעשרה (אכתוב על זה עוד הרבה בהמשך), לדוגמא: אתר תכנות כלשהו, דברים שלמדתי היום ביו טיוב, למידה על ארצות וכו' איך יעשו ומתי יעשו? מתי שזורם להם.

6. תזרמו. אבל באמת. יש לנו את הזכות לתת להם יחס אישי. מה שבחיים לא יקרה בבית ספר, יכול לקרות פה. יעלי ילדה שאוהבת לזוז? אין בעיה, תהיי על הגלגיליות מהרגע שאת קמה ועד הרגע שאת נרדמת. עידו, יעזור לך שאביא לספה את החוברת? אין בעיה. העיקר שתלמד ושתהיה אווירה טובה. הרי מה זה משנה לנו? למי אכפת? למה אני צריכה לקיים את כל החוקים שנועדו לשמור על סדר של כתה של 35 אנשים כשמדובר רק ב 3? למה להיות מקובעים? בכלל, זה הזמן להיות יצירתיים! כל הזמן תחשבו מסלול מחדש. דברים שהתאימו לפעם, לא בהכרח יתאימו היום.מוזמנים לעקוב אחרי באינסטוש, אני מתעדת לא מעט, כי למה שנהנה לבד?